מסעדה איטלקית

מסעדה איטלקית – רעבים? מחפשים מקום טעים וחמים ללכת או לנסוע אליו וליהנות בו ממנות טעימות, הממלאות את הבטן והלב?!

כנראה שאתם צריכים ללכת אל מסעדה איטלקית מקורית ואיכותית, שמכינה מתכונים עתיקי יומין של סבתא רוזה מאיטליה, המבוססים על הרכיבים הטובים ביותר.

יש אינספור מסעדות בצפון אבל רק מסעדה איטלקית מציעה את אותה אווירה מזמינה שאין שנייה לה, ומשלבת בצורה כה מדויקת בין חלבי לבשרי.

למה מסעדה איטלקית?

פשוט לאהוב אוכל טוב, ולאיטלקים פשוט יש את זה באוכל. מסעדה איטלקית מציעה מגוון רחב של מאכלים ולרבות ארנצ'יני, פסטות ממיני סוגים (פטוצ'יני, פנה, פפרדלה…), רביולי, טורטליני, קנלוני, לזניה, פיצה ועוד. כמובן שגם לגלידה יש מקום של כבוד בקולינרייה האיטלקית, ולכן לעיתים קרובות ניתן למצוא בכל מסעדה איטלקית גם קינוחים טעימים ואיכותיים במיוחד, מבוססי שמנת.

מסעדות איטלקיות לרוב מתמקדות ביצירת אווירה קלאסית ומרשימה, אך חמה ומזמינה בו זמנית. הצבעים השולטים במסעדות מסוג זה הם לרוב האדם, הבז' והחום.

מסעדה איטלקית היא מצוינת לאירועים, ומהווה את אחת מסוגי מסעדות רומנטיות המוכרים והמומלצים ביותר. רוב הפעמים, מאוד פשוט להתמצא בתפריט של מסעדה איטלקית בזכות הגיוון הרחב שלו, ובזכות זאת מסעדות מסוג זה גם מאוד מומלצות למשפחות.

האוכל האיטלקי מושרש בתרבות הישראלית מזה שנים, ולכן מאוד מומלץ להגיע אל מסעדה איטלקית בעת אירועים גדולים כמו ימי הולדת וכדומה. כיום, אף קיימים שירותי קייטרינג חלבי או קייטרינג בשרי בסטייל איטלקי, שמאוד מומלצים לאירועים כמו בר או בת מצוות וימי הולדת רבי משתתפים.

מחפשים מקום מדליק באווירה איטלקית יין וגבינות? לחצו כאן

היסטוריית האוכל האיטלקי בתקופת הרומאים

כשבאמת אוהבים אוכל, יש שני דברים שבאמת חשוב לעשות: להכין אותו ולאכול אותו. נסו לדמיין כמה אנשים הכינו אוכל במטבח יחד עם משפחה וחברים שנים על גבי שנים, בארץ, בעולם ובאיטליה?!

למען האמת, עוד לפני שהייתה מסעדה איטלקית באיטליה עשו דברים קצת אחרת: במקום לבשל עם חברים ומשפחה, עיקר תכנון הבישול הגיע מאימא וסבתא היקרות. המתכונים שהן המציאו הועברו מדור לדור במשפחות איטלקיות מזה שנים, והם מהווים את השורשים והמסורת של המאכלים האיטלקיים האותנטיים.

מסעדה איטלקית ספגטי

אבות אבותיהם של האיטלקים, הרומאים, אהבו לחגוג ולערוך משתים מלאי מאכלים. הנשפים היוו מקום שבו כולם נפגשו לרקוד, לשמוח ובעיקר לאכול מגוון של מנות טעימות במיוחד. בזמנו, האימפריה אימצה את הטעמים והמרכיבים של עמים רבים שכבשה: תבלינים מהמזרח התיכון, דגים מחופי מרכז אסיה ודגנים מצפון אפריקה.

המיקום הטרנדי לבישול ומתכונים היה לא אחר מהעיר רומא עצמה. הרומאים אהבו מאכלים מורכבים עם טעמים עזים, שהצריכו תכנון והכנה ספציפיים. המנות האהובות על הרומאים העשירים ביותר היו בשר אימו, רוטב דגים, עופות צלויים והרבה מאוד יין עם דבש ומים. לעומתם, עיקר פשוטי העם דבקו ביין, זיתים, ירקות, גבינות ודגנים בלבד, וככל הנראה היו חולמים על מסעדה איטלקית כמו שאנו אוכלים בה כיום.

כאשר הגיעו הברברים מצפון אירופה ללחום ברומאים, הם לא רק הביאו לקץ האימפריה הרומאית, אלא גם לשוני קולינרי משמעותי במזון שאכלו הרומאים באותה תקופה. כתוצאה מהשוני העצום בין התרבויות, השתיים השפיעו אחת על השנייה בצורה ניכרת במובנים רבים, כמו גם במטבח: הברברים הכירו לרומאים את החמאה והבירה, בעוד שהרומאים הציגו בפני הברברים את היין ושמן הזית. אין ספק ששני הצדדים הרוויחו מהמפגש הקולינרי הזה, אך יתכן והרומאים היו מוותרים עליו אם היו יודעים שהברברים יהוו את סוף תקופת האימפריה הגדולה ביותר בעולם מאז ועד היום.

היסטוריית האוכל האיטלקי בתקופת ימי הביניים

במאה ה- 9 לספירה נערך שוני קולינרי בסיציליה ואיטליה שהושפע מהתרבות הערבית והקולוניה הערבית של זמנו: אנשי סיציליה אימצו את המנהגים והטעמים של המתיישבים הערביים, והדבר התבטא גם במאכלים שהכינו.

תבלינים ופירות יבשים הפכו לנפוצים מאוד במאכלים סיציליאניים. רבים לא יודעים שהפסטה היבשה, המהווה חלק בלתי נפרד מהמזון האיטלקי הגיעה לראשונה לסיציליה על ידי ערבים, שהעריכו את העובדה שמדובר במוצר קל שמשומר בקלות ולכן עשו עמו טיולים ארוכים רבים למגוון מקומות, כמו גם לסיציליה, נפאל, גאנה, צרפת וספרד.

הקולינריה האיטלקית הושפעה באותם ימים גם מתרבויות שונות וגם מדתות. לאחר שקונסטנטין הכריז שהנצרות היא הדת החוקית של האימפריה, המשטר החל לשים לב בדקדוק לכל פעולה שהעם עשה, ולרבות למה שהוא אכל.

אכילה ומזון התקשרו פעמים רבות לחטא ומין: חטא הגאווה, כמובן, כתוצאה מהחטא של אדם וחווה, בו הם אכלו ממזון האלוהים ונענשו על כך בחומרה. בעקבות זאת, האמונה הייתה שניתן להשיג רוחניות אלוהית רק באמצעות טוהרה וצום, בדגש על הימנעות מבשר.

עד לסוף המאה ה- 10, נזירים רבים באיטליה אכלו לחם וקטניות בלבד, בשילוב עם מעט גבינה וביצים שהותר לאכול בחלק מהימים ופירות העונה. הבשר נחשב למסוכן ונושא מחלות גם באמונה הדתית וגם בכלל, מאחר ובאותה תקופה אופן הצייד וההכנה של הבשר נחשבו לאכזריים מאוד, מלוכלכים ולא בריאים. באמונה הדתית אף האמינו שאכילה קבועה של בשר עשויה להעניק לאדם יותר מדי אנרגיה, שתעודד אותו לפתח תשוקות הרסניות וגם לפעול על פיהן.

באותה התקופה, היה קושי להחליט מה להגיש באירועים מאחר והדת הנוצרית ניסתה להדיר בשר מתרבות המזון, בעוד שהרומאים והברברים האדירו את הבשר והיו מעוניינים להמשיך ולשלב אותו בתזונה היומית שלהם. הקושי הוכרע כאשר הוכרז כי גם אושיות דתיות יכולות לאכול בשר בימים מסוימים, ולהחשיב את האכילה הזו כקורבן לאלוהים.

מאמרים נוספים:

 

היסטוריית האוכל האיטלקי בתקופת הרנסאנס

ככל שימי הביניים באו לסופם, כך פרחו חיי העיר והתרבות המשיכה להתפתח אל עבר יצירה של מעמד חברתי חדש: הבורגנים. אמנים ואנשי יצירה נתקלו בביקוש רב מצד מעמד זה. הוא התגורר באזורים אורבניים ואזורים שמעודדים מכר רב ומהיר בתוך איטליה ומחוץ הלה.

הצלבנים פתחו בפני אירופה את הרעיון להתחיל ולפתח תקשורת בין המדינות השכנות במטרה לייבא ולייצא מוצרים הרבה יותר בקלות, וכך נולדו לראשונה הסוחרים הבינלאומיים.

בדיוק בתקופה זו של פריחה ושגשוג, שוב המזון קיבל סמל של סטאטוס חברתי וכלכלי. בישול חזר להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות, המפיק אושר ועידון בחברה, ומאפשר לברוח אל שילובים של טעמים מגרים במיוחד. בשרים וירקות שוב חזרו למרכז הצלחת, בשילוב עם רטבים והרבה מאוד יין.

האליטה של אותה תקופה הייתה מאוד ססגונית, ולכן אימצה את ההרגל להציג את המאכלים שלה בצורות הגשה מיוחדות ויצירתיות: ציפורים הוגשו מקושטות בנוצות שלהן בעודן בחיים. חזיר הובא אל השולחן כשראשו עדיין מחובר אל גופו, מוקף בשומן. באותו האופן, הוצגו אל השולחן תבלינים חדשים, כמו גם הסוכר, על ידי הערבים שהתבססו בסיציליה באותם ימים.

חלק מהתבלינים שהערבים הכירו לאיטלקים היו לא פחות מהמלח והפלפל! מדהים שהצליחו לבשל בלעדיהם עד אז. תבלינים אלו עזרו לאיטלקים לשדרג את המתכונים שלהם ולהוסיף טעמים חדשים וייחודיים לשולחנם.

לדוגמא, במאה ה- 13 הומצאו השקדים הממותקים על ידי האיטלקים, והם לרוב הוגשו כקינוח בסיומן של ארוחות חשובות. כמובן, האיטלקים לא הכירו את הסוכר בזמנו, ולכן השתמשו בדבש, שלימים הפך לסוכר.

הערבים הציגו בפני האיטלקים גם את התפוזים והלימונים, ובמהרה גם הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהקולינריה האיטלקית.

היסטוריית האוכל האיטלקי כיום

כיום, כולם יכולים ללכת אל מסעדה איטלקית וליהנות מאוכל איטלקי טעים במיוחד, ששם דגש בעיקר על שילוב של בצקים, עגבניות, שמנת וגבינות בעיקר מהמתכונים.

האוכל האיטלקי מאוד נפוץ בארץ ישראל ובעולם, ואף ישנו קייטרינג חלבי או קייטרינג בשרי המספק שירותי הכנת מזון איטלקי למגוון רחב של אירועים, שכדאי ואף מומלץ לבחור לאירועים מרובי משתתפים.

ישנן מסעדות איטלקיות ברמה גבוהה המציעות מאכלים מורכבים ויחידים במינן, בעוד שיש גם פיצריות שמציעות מאכלים פשוטים יותר אך טעימים באותה מידה, לרוב יחד עם מאכלים מתימן.

מסעדה איטלקית מהווה מקום מצוין ליהנות בו מארוחה טעימה במיוחד יחד עם בני זוג, חברים או כל המשפחה. מדובר בסגנון של מסעדות רומנטיות המעולות לאירועים מיוחדים, ומציעות מאכלים שלרוב כולם אוהבים.

לפי ההיסטוריה של המזון האיטלקי, בימי קדם היה הרבה יותר דגש על אכילה של בשרים, דגנים וזיתים, כאשר עם השנים ולאחר היכרות של מאכלים ממקורות שונים כמו מהברברים ומעמי ערב, הם החלו לפתח את המתכונים שכיום כולנו אוהבים לאכול. המתכונים הומצאו על ידי אימהות וסבתות ונשמרו היטב עם השנים.

המאכלים האיטלקיים התפתחו והשתנו מהמתכונים של אימא וסבתא עד שהגיעו לגרסאות הטעימות שאנחנו נהנים מהן כיום, אך כמעט בכל מסעדה איטלקית ניתן למצוא פסטה, פיצה, לזניה, ארנצ'יני, קנלוני ועוד מגוון של מאכלים איטלקיים מסורתיים ומשביעים היטב, שעושים טוב ללב, לקיבה ולנשמה.

תוכן עניינים

אנחנו כאן בשבילך, מלא/י פרטים ומיד נחזור אליך!